"נפש האדם היא חלק של השכל האינסופי של אלוהים, של הטבע. מטרתו העיקרית של האדם להרחיב את אזור הידיעה, לדעת את עצמו כשילוב של גוף ונפש בתוך סביבת חיים גדלה והולכת". 
ברוך שפינוזה (בספרו "אתיקה" 1675).

מי מאתנו לא רוצה, רמת תודעה אחרת – לראות את המציאות מתוך ערנות, סקרנות ואופטימיות של ילד, יחד עם ניסיון החיים והתובנה של המבוגר. לא לדעת מראש, להיות סקרן לראיה שונה, לצאת מסיפורי "תולדות חיינו הקשים" ולשאוף להתחלה רגשית חווייתית חדשה, למרות הנוחות שבהרגל.

המדע של ימינו שונה לחלוטין ממה שלמדנו בבית הספר ומאיך שגידלו אותנו. המדע של ימינו מתפתח ודינמי ומשנה צורות חשיבה באופן מהפכני.

במאמר זה אציג דוגמאות של מחקרים מתחומים שונים אשר יוצרים, לטענתי, תמונת פזל שלמה, מפתיעה ואופטימית ביחס לכוח השינוי הפנימי הקיים בידי האדם.

 
אפיגנטיקה (מעל הגנטיקה) 
האפיגנטיקה הוא תחום חדש בביולוגיה  העוסק בחקר התכונות הביולוגיות העוברות בתורשה (מדור לדור) בלי מעורבות של שינויים בגנים. בעצם מדובר במנגנונים המעצבים את הביטוי של גנים, מפעילים או משתיקים גנים ויכולים לזרז את תגובת היצור החי לתנאי הסביבה (תוכנה) מבלי לשנות את הגנים (חומרה).

 
מצבים נפשיים ותודעתיים  הקשורים לחוויות חיים, אורח חיים, סביבה, תזונה, סוג המחשבות, רמת הלחץ הנפשי וכדומה, גורמים להחלשה או לחיזוק הביטוי של  החומר הגנטי שלנו.

 
ד"ר ברוס ליפטון, ד"ר לביולוגיה בעל שם עולמי, בספרו "הביולוגיה של האמונה" /פראג הוצאה לאור, חושף תגליות מדעיות מדהימות על ההשפעות של המחשבות שלנו על כל תא ותא בגוף והיכולת שלהם לטשטש תכונות גנטיות.

האפיגנטיקה יוצרת אם כך, יכולת יוצאת דופן לשינוי התודעה שלנו ומאפשרת לנו להאמין ביכולת להשתנות ולשנות את מציאות חיינו. הירושה שקיבלנו מדורות קודמים אינה גזירת גורל כשמדובר בחולשות ואינה בטחון להצלחה כשמדובר בחוזקות. חופש הבחירה והמוטיבציה ליצור שינוי חיובי בחיינו ולהאמין בכוחנו לעשותו, כבר מוכח מדעית ואינו אמירה של פסיכולוגיה חיובית בלבד.

  
 מחקרים מדעיים חדשים בקשר לתפקודו של הלב האנושי 
ספרי הביולוגיה לימדו אותנו כי הלב הוא משאבה של דם ותו לא. למדנו כי המח מעביר מסרים ללב ושולט בו וברגשות שלנו. המדע של ימינו מוכיח כי ההיפך הוא הנכון. מדענים מהמכון לחקר המתמטיקה של הלב בארה"ב

(The Institute of HeartMath) מגלים תגליות מפתיעות וקריטיות להבנת נפש האדם:

 

• הלב הוא המרכיב המרכזי במערכת הרגשית שלנו . בלב שלנו יש מערכת עצבית פנימית משלו הדומה לזו שקיימת במוח, שמתקשרת עם המוח והגוף כולו. הלב משדר למח "הוראות" אילו כימיקלים של רגש לשחרר, 
  בהתאם למה שאנו חשים.

​

• הלב מכיל רשת גדולה מאד של תאי מוח והוא מתקשר עם הגוף, דרך הורמונים שמופקים בלב
  ודרך תדרי גל אלקטרומגנטים שעוברים למוח.

​

• הלב שלנו מוקף בשדות חשמליים ואלקטרומגנטיים הניתנים למדידה. השדות הללו, מוקרנים מהלב החוצה, ומשתרעים הרבה מעבר לגבולות הגוף. השדה החשמלי של הלב חזק באופן משמעותי מזה של המוח,
  והשדה המגנטי שלו, חזק פי כמה אלפים.

​

• כשאנו במצב של סנכרון גבוה בין הלב למוח, תדר גלי המח הוא כזה המאפשר לנו תפקוד אופטימלי
  מכל הבחינות - רגשית, פיזית מנטלית.

​

מחקרים חדשים אלו, מצביעים על כך שהגוף שלנו,  הרמוני וקוהרנטי מיסודו

וכי הטבע הבסיסי שלנו מכיל את היכולת לשקט נפשי ותפקוד יעיל.

 
פיזיקה קוונטית
תאוריות חדשות בתחום הפיזיקה מוצאות קשר בין התודעה האנושית להתנהגות של חלקיקים של האטום – החומר. תאוריה זו מחזקת את האמונה שלנקודת המבט יש השפעה על המציאות.

תורת הקוונטים היא תאוריה פיזיקלית המשמשת מאז ראשית מאה זו כבסיס לתאור החומר ויש לה יישומים טכנולוגים חשובים ששינו את החברה והתרבות שלנו כמו המיקרו- אלקטרוניקה: שמיושמת במחשבים,

טלפונים סלולרים, העולם הדיגיטלי, הלייזרים והאנרגיה הגרעינית.

על פי תורה זו, המציאות היא דואלית, כלומר אין קשר וודאי בין סיבה לתוצאה. קרן אור לדוגמא, מתנהגת במצבים מסוימים כזרם של חלקיקים, אולם במצבים אחרים מתנהגת כגל ונמצא שכוונתו של עורך הניסוי,

עשויה להשפיע על התוצאה.

 
קשה מאד להבין את התאוריה הקוונטית וקשה עוד יותר לקשר בין כלליה החלים על חלקיקים לבין הכללים החלים על האדם וגופו. יחד עם זאת, אין כל ספק שעקרונותיה תואמים תחומי מדע נוספים, אלה שמוזכרים במאמר זה ועוד רבים אחרים.

 
סיכום
הטבע האנושי מבוסס על דיאלוג בלתי פוסק בין השכל, לרגש, לרוח, לחומר ולכל הקיים. כאשר ישנו סנכרון בין השכל לרגש וכאשר התודעה בתנועה של התפתחות נפשית, רק אז מתאפשרים חיים בריאים.

השינויים בתפיסה המדעית מקרבים אותנו להכרות עמוקה יותר וכנה יותר עם עצמנו.

המקום לחשיבה תבניתית של עולם קודם, התבססות על הידוע מראש, מתחלפים עם ערנות למשתנה, לכאן ועכשיו, לאפשרויות שינוי ולאפשריות בחירה.

מה שנחשב בעבר כמדויק וידוע מתקרב אל ה"נסתר" ולפיכך, מתאפשרת התבוננות יצירתית במציאות, סקרנית ובוחנת כמו בילדות.

 אם נוסיף לכך את המחקרים החדשים בתחום הגנום האנושי, לפיהם גנים משתנים ויכולים להשתנות לפי רמות תודעה וחוויות חיים, הרי שמוענקת לנו אפשרות ללכת בשביל החיים כאדם עם יכולת התפתחות ושינוי שמחליפה תכונות כמו קבעון וקרבנות.

היופי הוא בעיני המתבונן ומי שמחפש להתחדש ולהתפתח תוך כדי האתגרים שהחיים מזמנים, יכול לקבל חיזוק משמעותי מתאור המציאות המדעית העכשווית.